אילן אור נושא דברים, צילום : מאיה ליפשיץ
השגרה נמשכת כרגיל, כביכול. השנים לא הביאו מזור. אתה חש לעיתים, "כבר אינני יכול", רק שלא אפול אל החור השחור נאחז בזיכרונות ההולכים ומטשטשים, דבק בתמונותיו כצעיר לנצח, ושוב מבצבצים, רגשות האשם הקשים. לעולם, לא יגליד לו הפצע.
ופעם בשנה, ליד הקבר נאספים, תחושת החסר, את כולם אופפת, הוא החמיץ את החיים היפים. התוגה את ליבותינו שוטפת.
אותך אזכור בן יקר ואהוב, בשלום תנוח, על משכבך. כל כך כואב ,כל כך עצוב , על קברך בוכה אביך, אתך".
משפחות שכולות קהל נכבד. מניין הנופלים הינו, עשרים ושלושה אלף חמש מאות חמישים וארבעה(23,544) .
תשעים ושבעה חללים(97), התווספו בשנה החולפת למניין חללי מערכת הביטחון. מניין המשפחות השכולות, חמש עשרה אלף שמונה מאות שמונים ואחת( 15,881).
מחיר הקורבנות בלתי נסבל והצער גדול מאד .למלחמה ולטרור מחיר כבד מאד, גם של פצועים בגוף ובנפש, ובני משפחות, שחרב עליהן עולמן. עם ישראל חי על חרבו ולא מרצון. המציאות הביטחונית, עדיין קובעת את סדר היום, והאיומים רלוונטיים מתמיד.
ידעו אויבנו כי כוחו של העם היהודי באחדותו, והמחיר לכל תוקפנות יהיה קשה מנשוא.
אסיים בתקוה ותפילה: – "ונתתי שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה, עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל".
יהי זכרם של חללי מערכות ישראל נצורים בליבנו, לעד.
יהי זכרם ברוך.
אילן אור, ראש מועצת יסוד המעלה בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
אנו מתייחדים הערב, עם משפחות חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, שאיבדו את יקיריהם, יקירינו, תומכים ,מחבקים, ועומדים ללא מילים, מול השכול והאובדן , של טובי בנינו, אשר נפלו על משמרת הארץ , תוך מסירות והקרבה אין קץ.
30/04/2017 | 20:30 | סבבה בצפון
עם ישראל זוכר היום, ויזכור לעולם את היקרים, שחירפו ומסרו את נפשם במאבק על עצמאות מדינתנו . בזכותם, זכינו לממש את תקוותנו, להקים מדינת לאום גאה, לעם היהודי בארץ ישראל.
אתן משפחות שכולות, שילמתן את המחיר הנורא מכל. איבדתם את יקיריכם, כדי שאנחנו, נוכל להמשיך לחיות ולשגשג . כולכם מהווים עבורנו, סמל, לגדלות ולעוצמה אנושית
.
לדאבוננו הרב , מעגל משפחות השכול ממשיך להתרחב בשל גלי הטרור המתרחשים ברחבי הארץ, למרות, ידנו המושטת לשלום .
חשוב מאד לזכור בערב זה ומדי יום, את נעדרי צה"ל והחללים שמקום קבורתם לא נודע, ולפעול ללא לאות להשבת הבנים הביתה.
השנה בחרתי להקריא מפרי עטו של אבשלום אדרת אב שכול, אביו של ערן, זכרו לברכה:
"עם השנים הכאב לא פוחת, תחושת האובדן נוכחת. הזמן מתעתע, הולך ושוחק. והנפש איננה סולחת.
