top of page

סמדר וינברג אלבום אישי

כל פעם שאני נחשפת לקיומו של גנרל מקומי שכזה אני יודעת שאסור לתת לו תפקיד ציבורי כלשהו, ונזכרת בסיפור הבא.

בלב הים, בלילה סוער, הבחין גנרל בכיר על אוניה גדולה של צי ארה"ב באור ספינה אחרת במרחק מסוכן מספינתו. 


הוא לוקח את מכשיר הקשר ובדחיפות מצווה: "שנה נתיב 60 מעלות צפונה - עבור!" בתשובה, נשמע קול צעיר בקשר שעונה: "שנה אתה - עבור!" הגנרל הכעוס, צועק אל מכשיר הקשר: "תקשיב לי ותקשיב לי טוב.

 

עלי לא מאיימים. אני גנרל ג'ונס, שנה נתיבך מיד, זו פקודה- עבור!" מיד נשמעת התשובה "אני רב"ט סמית: שנה אתה - עבור!". 


הגנרל ההמום מהחוצפה מתחיל לצרוח "אני גנרל ג'ונס מפקד הספינה ויקטוריה, זוז מיד!" 
"שנה אתה - אני המגדלור", עונה בשקט הרב"ט...

בקיצור –

אף אדם - או ליתר דיוק, אף אדם שנוהג בהגיון - לא פותח מלחמה בלי להבהיר לעצמו קודם כל מה הוא מתכוון להשיג באמצעותה, ואיך בדעתו לנהל אותה.

אף אדם - או ליתר דיוק, אף אדם שנוהג בהגיון – לא שוכח שאפילו איש אחד שמדבר יכול לעשות רעש גדול יותר מעשרת אלפים אנשים דוממים.

בכל מקרה מומלץ לגנרלים כאלה – אם ירצו בסופו של יום וכישלון לצאת נקיים מאשמה - לתת רשימת הוראות ארוכה, כך שבמקרה של מחדל תמיד יתברר שאחת מהן לא מולאה עד תום.

 

וינברג סמדר : על- קרבות רחוב

 

הרבה "גנרלים" מאמינים ש"מגיע" להם עם פרישתם מקום בהנהגה הציבורית ו/או העסקית. 
הרבה אנשים מאמינים שזה נכון כי זה פשוט קורה. "תרבות המסטינג" בהתגלמותה. אלף בית בלימודי מגדר והתשובה הראשונה והטבעית: לשאלה למה מוצאים פחות נשים בתפקידים כאלה.

 

29/04/2017 | 12:00 | דעות | סבבה בצפון

הרבה "גנרלים" מאמינים שיש ברקורד הצבאי שלהם כדי לנבא הצלחה בתפקידי הנהגה ציבורית ועסקית. 
הרבה "גנרלים" מאמינים ש"מגיע" להם עם פרישתם מקום בהנהגה הציבורית ו/או העסקית.

 
הרבה אנשים מאמינים שזה נכון כי זה פשוט קורה. "תרבות המסטינג" בהתגלמותה. אלף בית בלימודי מגדר והתשובה הראשונה והטבעית: לשאלה למה מוצאים פחות נשים בתפקידים כאלה.

מודה באשמה: אף פעם לא הייתה בי חיבה יתרה לאנשי צבא בעלי דרגות ועלים. [שלא נאמר "עלי תאנה".]

מניסיוני האישי עתיק היומין והקצר בצה"ל, ומניסיוני הארוך כ אמא ל- 5 חיילים/ות הכרתי לובשי מדים ודרגות מועטים שלא סבלו ממחלות כמו "יהירות ממארת" "מאניית האגו הנפוח" "תשוקת יתר ללוליטות" או "בולמיית הכוח" ועוד.

כמובן, שזו הכללה ולא כולם כאלה. חלק מהם חריגים בהתנהלותם המכבדת והצנועה עד כדי כך שדי לראותם כדי לחוש חיבה יתרה והערכה רבה. בין אלה - המוכרים לי אישית- יש כמה שקרובים לליבי במיוחד.

 

אלא שדווקא אלה - שלא "עפים" על עצמם ולא סובלים חו"ח מאף אחת מהמחלות הנזכרות לעיל – ידחפו את עצמם הרבה פחות לתפקידים הבכירים באזרחות.

משוואה עצובה שכזו.

מפעם לפעם אנו נחשפים לקיומו של גנרל מקומי בעל שאיפות אימפריאליסטיות הגדולות מממדיו. כזה, שמציג אסטרטגיה של פופוליזם שחוק. גנרל בדימוס בעל כושר ביטוי מוגבל, שאינו פוגע בחיבתו היתרה לתשואות ולייקים חרף חוסר האג'נדה האותנטית שלו.

 

כזה, שלא בודק עובדות ומסמכים שלא נאמר "חפיפניק". כזה שלא מציב תוכניות אלטרנטיביות ממשיות. כזה שפועל מבחוץ כלפי פנים ובמקום להשפיע הוא מושפע מתאוות האינטרסים האישיים שלו ומשרת אינטרסים של "אדונים ותומכים".

bottom of page